כששאלו את שירה גרין מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה, היא לא ענתה "זמרת אופרה". אבל החיים הפתיעו וגרין הפכה לזמרת אופרה בינלאומית, מנהלת בית ספר למוזיקאים ובעלת סטודיו לפיתוח קול. ואם תשאלו אותה, כל אחד יכול לשיר. לא רק באמבטיה
בדרך כלל כשחושבים על זמרת אופרה, מדמיינים מישהי מלאה ולא ממש צעירה. מסתבר שצריך להתנער מדעות קדומות. שירה גרין בכלל לא כזאת. אישה שברירית, בחודש שביעי להריונה, יפה ומלאת חן. היא לא מפסיקה לחייך.
שירה גרין היא זמרת אופרה. לא "כמו של פעם", ונדמה שהמוזיקה זורמת בעורקיה באופן שניתן לחוש כשנמצאים בקרבתה. מעבר להיותה זמרת אופרה, מנהלת גרין את בית הספר למוזיקאים בכפר האורנים בו נמצא הסטודיו שלה – "הגשמה".
"השירה מובנית בנו", היא מספרת "אין בן אדם שלא אוהב לשיר וכולם יכולים. הכל עניין של טכניקה". את זה היא מלמדת בבית הספר בעזרת צוות מורים מיומנים אותם היא בוחרת בקפידה. בנוסף לשיעורי פיתוח קול, אותם גרין מעבירה, מלמדים בבית הספר מיומנויות במה ודיבור, ונגינה על כלים שונים: פסנתר, גיטרה, תופים, קלרינט בשיעורים יחידניים או קבוצות.
הילדה הכי יפה בגן
"לא נולדתי זמרת", מדגישה גרין. "הייתי מאוד רחוקה ממוזיקה". היא נזכרת כיצד התחברה לנושא השירה: "בילדותי ניגנתי בקלרינט. הגעתי למחנה מוזיקאלי, נכנסתי לחדר בה נבחנו כולם, שאלו אותי מה אני הולכת לשיר. למרות שמעולם לא שרתי, החלטתי בסופו של דבר לשיר את
"הילדה הכי יפה בגן". התקבלתי ומכאן התחילה דרכי המוזיקאלית. אחר כך הכרתי את המורה שלי לפיתוח קול ונכנסתי לאקדמיה".
כך הבינה גרין שהכל עניין של טכניקה. היא בכלל לא היתה מודעת לכישרון שלה: "השירה מבוססת על ארבעה שרירים של מערכת הנשימה: הסרעפת, הלשון, המיתרים והפתיחה של הלסת. יש סדרות של תרגילים שכל אחד יכול לבצע. בעיקרון, כל אחד יכול לשיר", היא מצהירה ועל מנת להדגים את טענתה, היא מבקשת ממני לחזור אחריה על מספר צלילים בליווי פסנתר. באתי לכאן כעיתונאית, אני במבוכה קלה, אך מתגברת. "את רואה", היא מחייכת "שרת".
בבית הספר למוזיקאים לומדים גם לקרוא תווים, לעמוד על הבמה ושפות. כל אחד בוחר לשיר בשפה אחרת. "אין ספק שהלמידה המוזיקלית מפתחת אצל הילדים והמבוגרים כישורים חברתיים. נבנית תקשורת מסוימת. מוזיקה היא שפה בינלאומית".
למה דווקא אופרה?
"התאהבתי בזה באקדמיה למוסיקה כאשר שמעתי בפעם הראשונה את האופרה 'חליל הקסם' של מוצארט, האריה של מלכת הלילה. אמרתי 'את זה אני רוצה לשיר'. ומשם התפתח הרומן. זה לא שיש לי המון יכולת לשמוע אופרה שלמה ברצף, אבל לשיר ולשחק אותה בהחלט. האדרנלין של הדבר הגופני הקולי הזה יכול להביא לרמות של אושר שאני לא יכולה לתאר במילים", מתרגשת גרין וניכר כי השירה בדמה. "דמייני זריחה במדבר שכל השמיים מעוטרים בצבעים שונים, את עוצמת עיניים, פותחת שוב, צבעי השמיים משתנים ונכנס לך משב אוויר צונן לגוף".
להמשיך לצמוח
גרין בעלת תארים רבים בתחום המוזיקה: היא למדה בירושלים תואר ראשון בפיתוח קול וביצוע ותואר ראשון בהכשרת מורים. לאחר מכן למדה בברלין תואר שני בפיתוח מיומנויות במה ודיבור.
משם התגלגלה גרין לבתי אופרה גדולים ברחבי אירופה במשך חמש שנים, כסולנית בתפקידים ראשיים: "אולימפייה" - מתוך "סיפורי הופמן", "לוצ`יה" - מתוך "לוצ`יה דה למרמור", " נורינה" - מתוך "דון פסקואלה", "אדלה" - מתוך "העטלף". בברלין גם היתה לה להקת ג'ז.
לפני שלוש שנים חזרה לארץ הישר לבית הספר למוזיקאים בכפר האורנים. "רציתי ילד", היא מתוודה "וחשוב היה לי לעשות את זה בארץ".
לא רק זוהר ופרסום הם מנת חלקם של האומנים השוהים בחוץ לארץ. גרין נזכרת בסיפור שכמעט שינה אצלה את הכל: "ליהקו אותי כסולנית בבית האופרה בהלברשטאט, גרמניה, לתפקיד הבובה אולימפיה. העיר נשלטה בעבר על ידי גרמנים נאצים ועדיין אפשר לראות צלבי קרס מצוירים בכל מיני מקומות. כחלק מהתפקיד, היו צריכים להוריד אותי בתוך כלוב על הבמה תוך כדי שאני שרה אריה מסוימת. בסוף כל אריה מקובל שהקהל מוחא כפיים. זה היה החוזה הראשון שלי, היתי הישראלית/ הזרה היחידה בקאסט ולא פרגנו במיוחד. סיימתי לשיר, היה שקט ופתאום מישהו צעק 'בוז'. היתה דממה. ירדתי מהבמה והחלטתי שאני לא שרה יותר בחיים. המגוחך הוא שדווקא התקרית הזאת פרסמה אותי אז כי התקשורת התעסקה בזה המון. גילו שיש שם עדיין הרבה אנטישמיות ושנאת זרים".
לאחר התקרית הלא נעימה, חזרה גרין לארץ: "חזרתי למשפחה התומכת עם האוכל והחום של אמא, עם החוזק הבלתי נשבר של אבא, אל האחים האוהבים, יצאתי למדבר ושם חברה טובה אמרה לי משפט שהולך איתי עד היום 'ראי בכל ירידה כישלון נפילה, מקום שממנו אפשר רק לעלות, תקראי לזה אתגר, משימה ולא קושי. עד היום זה מלווה אותי. וכך חזרתי לשיר".
על אף האירוע הטראומטי, המשיכה והתגברה גרין על החוויה הלא נעימה. "מהנקודה הזאת אפשר רק לצמוח ולגדול למקומות יותר טובים. למדתי ואני מלמדת גם את הילדים בשיעורים שאסור לפחד לעלות על הבמה אפילו במחיר של טעות. מכל סיטואציה אפשר לצמוח. אני מספרת את הסיפור הזה כשמתעורר אצלם החשש לעלות על הבמה והם פוחדים מטעויות".
כיום ממעטת גרין להופיע מאחר והיא נמצאת בחודש השביעי להריונה השלישי ("למרות שהקול שלי הכי טוב בהריונות"). בדרך כלל משתתפת בשלוש עד חמש הפקות בשנה. "אני בוחרת בקפידה עם מי לעבוד, הכי חשוב זה ליהנות, לעשות מוזיקה ואומנות. ההופעה האחרונה בה השתתפה היתה האופרה "בסטיאן ובסטיאנה" עם תזמורת הבמה הישראלית.
ללמוד כדי לשיר באמבטיה
גרין (38) נשואה ואם לשניים ומתגוררת עם משפחתה בכפר האורנים. " לילדים שלי יש רגישות שמיעתית. הם שומעים כל מה שבסביבה הקרובה והרחוקה, מזהים צלילים וקולות ולפעמים ההפרדה של הדברים לא פשוטה. הם שרים מנגנים ורוקדים באופן מוסיקאלי מדויק וזה נובע מתנאי הסביבה. עומדים לרשותם כל האפשרויות לנגינה והם כרגע נהנים מהשפע".
גרין מסבירה את דרך הלמידה אצל ילדים: "ילדים קטנים קודם נעים ואחר כך מוציאים את הצליל. יותר קל להם עם תנועה, מגע והבעה. לאט לאט מגיעים לשירים מובנים, לטקסטים ורפרטואר שכוללים תגובות רגשיות", אומרת גרין ומוסיפה "המוזיקה תורמת רבות להתפתחות הרגשית של הילדים. למשל, ילד עם רגישות שמיעתית לא יכול לשבת בשקט בכיתה כי הרעשים הסובבים אותו מגרים אותו. כשהוא לומד מוזיקה ומקצבים, הוויסות החושי שלו מתאזן".
מאלו סיבות ילדים מגיעים לבית הספר למוזיקאים?
"כל אחד מסיבה אחרת: אחד בא בכדי לשיר באמבטיה הכי טוב והכי יפה כי זה חלום שהיה לו מאז שהיה ילד, השני בא כדי לשפר את השירה שלו וללכת לאודישנים ל'כוכב נולד', השלישי כדי להקים להקה וכאלה שרוצים להתקבל ללהקה צבאית או לכל מוסד לימודי מוסיקאלי אחר. בנוסף, יש את ההורים ששולחים ילדים ללמוד הגייה ופונטיקה, דיבור, הפקה קולית נכונה ומובנת על מנת שיוכלו לתקשר עם העולם, בכיתה, עם חברים ובמיוחד עם המשפחה. הכל נעשה דרך המוסיקה והכלים שקיבלתי במשך 22 שנות לימודי. אני כל הזמן לומדת".
גרין ממשיכה ומסבירה על יתרונות השירה עבור ילדים ומבוגרים כאחד: "כששרים, הרגש יוצא. השירה היא הנשמה שלנו ומהווה שילוב של המערך הרגשי והפיזי. ניתן ממש לנהל את החיים על פי זה ובקלות זה הופך לאוטומטי: משליכים את זה על הורות, זוגיות, ויחסים בין אישיים".
לדברי גרין, בית הספר למוזיקאים נותן מענה, בנוסף ללימודי שירה ונגינה לילדים ומבוגרים המבקשים לעשות זאת להנאתם, גם לכאלה הרוצים להיכנס לבתי ספר למוסיקה ומשחק ואודישנים לסדרות, סרטים, הצגות וגם לילדים/מבוגרים עם קשיי שפה ודיבור, גם במקרה של צרכים רפואיים שונים.
"לאחר שיעור אבחון, מרכיבים תכנית אישית לכל תלמיד בהתאם ליכולותיו רצונותיו. בתאום עם המנהלת, המורה וההורה תיווצר מסגרת הלימודים המתאימה לתלמיד", מדגישה גרין. " בדרך כלל למי שמגיע כבר יש רצון עצום לשיר וזה הכי חשוב כאן - כוח הרצון. אפילו אדם שלא מדייק בטירוף ושר ממש לא בצלילים ובקצב הנכון, גם הוא מגיע בזמן קצר ולאיכויות שהוא לא חלם עליהם".
סטודיו "הגשמה"
במסגרת בית הספר למוזיקאים פועל מזה שבע שנים סטודיו "הגשמה" לפיתוח קול בהנהלתה של גרין. לטענתה "בסטודיו מקבלים כלים לשימוש יום יומי בקול ככלי קולי מקצועי ורגשי. העבודה בסטודיו לפיתוח קול נעשית בדרך רכה ללא לחץ. הדגש הוא על הרצון להיות במקום ברגע הנכון. הגוף הוא הכלי. לכן השימוש בו הוא מקסימאלי החל מקואורדינציה ושליטה מחשבתית ופיסיולוגית על מערכי השרירים הפנימיים והחיצוניים. אסור להכריח ילדים לנגן ולהתאמן".
בסטודיו לומדים: נשימה, יציבה, מודעות גופנית, מציאת הקול הפנימי האישי, פיתוח שמיעה, הרחבת מנעד, טקסטים רפרטואר, סגנונות אלתור, הרפיה, חיזוק שרירים טבעתיים, דמיון מודרך. לדברי גרין, את בוגרי סטודיו לפיתוח קול "הגשמה" תמצאו היום מככבים על הבמה, באקדמיות בארץ ובחו"ל, ב"כוכב נולד", בתיאטרון ובהרכבים מוסיקאליים שונים.
למה "הגשמה"?
"כי זה בדיוק מה שעושים כאן – מגשימים רצונות".
בית ספר למוסיקאים אותו מנהלת גרין נותן מענה לא רק לתחום השירה אלא לכלל התלמידים הרוצים ללמוד נגינה על הכלים השונים ברמה גבוהה ובדרך ייחודית. "הלמידה מאפשרת הכנסה של העולם הצלילי לתוך החיים עצמם", מסבירה גרין ומוסיפה "בית הספר מלווה בתערוכות ציורים של אמנים כישרוניים מהסביבה אשר יוצרים אווירה של קודש בבית הספר".
תרפיה בדיבור
גרין פיתחה שיטה ייחודית לפיתוח קישורי שפה, דיבור והפקת קול או במלים אחרות קלינאית תקשורת מוסיקאלית. היא מטפלת בבעיות גמגום, דיסלקציה, לשון קשורה, צרידות כרונית, חילופי עיצורים, מבטא תקני, קשיי שליפה, קשב ריכוז וורבאלי, שמיעתי, ליקויי שמיעה.
השיטה משלבת טכניקות פיסיות וגופניות: מערכות שרירים, מערכות פנימיות וחיצוניות, תוך שימת דגש על שימוש נכון ומאוזן בששת החושים. הטיפול נעשה לאחר אבחון דידקטי ואבחון c.q בשיטת אלבאום. "הטיפול נעשה במרחב מוגן עם ציוד חדשני. הכלים העומדים לרשותנו הם מערכת סאונד חדישה, כלי מוסיקה החל מכלי הקשה, מיתר, נשיפה, כדורים שונים, חמרי מוטוריקה עדינה. אני עובדת עם המטופל על דיקציה וקשר בין המוח לביטוי הקולי גופני דרך המוסיקה והטקסטים. מטרת הטיפול היא לעזור לילד להגשים את מכלול הפוטנציאל הגלום בו, דרך יצירה משותפת של עשית מוסיקה שנעשית בעזרת דמיון, זיכרון, מודלים, תפיסת העצמי וחושים".
את לא מרגישה שהאופרה היא תחום לא כל כך אופנתי?
"לא מעניין אותי, מה שנוגע נוגע. תקשיבי רגע לרקוויאם של מוצארט, זה לא אופרה זה מוסיקה דתית בסגנון שירה קלאסי. כמו בכל נושא בחיים יש כסא ויכול להיות שלא תדעי לשבת עליו נכון ואז תפלי ויכול להיות שמשהו יראה לך ויכול להיות שתנסי עד שתצלחי. כך זה עם כל סוג של יצירה - הכל עניין של זמן, מקום, יכולת קליטה, הרפיה, זיכרון ופתיחות".
מה הלאה?
השנה אני אהיה עסוקה באמהות וגם מתכננת את הסטודיו האישי המיוחל שלי ששם יתבצעו לא רק אומנויות מוסיקה אלה גם התורות שמקבילות לזה ביקום כגון: איקידו,יוגה צלילים, כל מה שמחבר לאדמה ויוצא לשמיים. כמו כן יוצא דיסק חדש ומיוחד לילדים עם קשיים גופניים, קוגניטיביים ורגשיים".
כל חודשיים מתקיים בבית הספר קונצרט תלמידים בשילוב תערוכת אומן. כך גם בשבוע שעבר – התקיים קונצרט ובמקביל הוצגו עבודותיה של האומנית אופירה אוריאל. גרין: "בערב הופיעו הילדים ואחר כך המבוגרים בקטעי נגינה ושירה. היה מרגש ומוצלח".
